קיצור ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה כ״ט · אות ט״ז

וְהַמַּחֲשָׁבָה שֶׁבַּמּחַ הִיא כְּפִי הַמִּדּוֹת שֶׁבָּאָדָם שֶׁכְּפִי הַמִּדָּה שֶׁהָאָדָם אוֹחֵז בָּהּ כֵּן חוֹלְפִין וְעוֹבְרִין עָלָיו הַמַּחֲשָׁבוֹת שֶׁבַּמּחַ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע מַחְלְפוֹת ראשׁוֹ" וְהֵם בְּחִינַת הַמּחִין כִּי הַשְׂעָרוֹת הֵם בְּחִינַת מוֹתְרֵי מחִין כַּנַּ"ל בְּחִינַת שֶׁבַע מִדּוֹת שֶׁעוֹבְרִין בַּמַּחֲשָׁבָה שֶׁבַּמּחַ וּכְשֶׁפּוֹגְמִין בַּשְׂעָרוֹת נִפְגָּם הָרְאִיָּה שֶׁהִיא שִׁבְעָה גִּלְדֵי עֵינָא, וְכֵן לְהֵפֶךְ עַל יְדֵי תִּקּוּן שִׁבְעָה גִּלְדֵי עֵינָא מְתַקְּנִין פְּגַם הַשֶּׁבַע מַחְלְפוֹת ראשׁוֹ שֶׁהֵם הַשְׂעָרוֹת בִּבְחִינַת תִּקּוּן הַמּחִין כַּנַּ"ל