קיצור ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ל׳ · אות א׳

הַשָׂגַת אֱלקוּת אִי אֶפְשָׁר לְהַשִׂיג כִּי אִם עַל יְדֵי צִמְצוּמִים רַבִּים מֵעִלָּה לְעָלוּל מִשֵׂכֶל עֶלְיוֹן לְשֵׂכֶל תַּחְתּוֹן. כְּמוֹ הַמְלַמֵּד שֶׁמַּצִּיעַ לְתַלְמִידוֹ מִתְּחִלָּה הַקְדָּמוֹת וְשִׂכְלִיּוֹת קְטַנּוֹת כְּדֵי לַהֲבִינוֹ עַל יְדֵי זֶה הַמְכֻוָּן שֶׁהוּא שֵׂכֶל עֶלְיוֹן וְגָדוֹל. וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד לַחֲזר וּלְבַקֵּשׁ מְאד וּלְהִתְפַּלֵּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הַרְבֵּה שֶׁיִּזְכֶּה לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁיִּהְיֶה רַבִּי הָגוּן וּמְלַמֵּד גָּדוֹל וְנוֹרָא כָּזֶה שֶׁיִּהְיֶה גָּדוֹל בְּמַעֲלָה כָּל כָּךְ, שֶׁיּוּכַל לְהָאִיר וּלְהַכְנִיס בּוֹ וְלַהֲבִינוֹ שֵׂכֶל עֶלְיוֹן וְגָדוֹל כָּזֶה, דְּהַיְנוּ הַשָׂגַת אֱלקוּת שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית