קיצור ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ל׳ · אות י״ב

וּצְרִיכִין אָנוּ לְקַבֵּל תּוֹכָחָה מֵהַצַּדִּיקִים אַף עַל פִּי שֶׁמְּבַזִּין אוֹתָנוּ לִפְעָמִים. כִּי צְרִיכִין אָנוּ לָדוּן אוֹתָם לְכַף זְכוּת כִּי אֵין אָדָם נִתְפָּס עַל צַעֲרוֹ כִּי סוֹבְלִים צַעַר גָּדוֹל מֵאִתָּנוּ. כִּי כָּל הָעֲסָקִים וְהַשִׂיחוֹת חֻלִּין שֶׁלָּנוּ הוּא בְּוַדַּאי רָעָה אֶצְלָם, אַךְ אֲפִילּוּ גַּם טוֹבָתֵנוּ הַיְנוּ הַתְּפִילָּה שֶׁהִיא בְּעֶרְכֵּנוּ טוֹב) * אָמַר הַמַּעְתִּיק, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב הוֹשֵׁעַ י"ד וְקַח טוֹב פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י וְקַבֵּל הוֹדָיָה מֵאִתָּנוּ שֶׁנֶּאֱמַר טוֹב לְהוֹדוֹת לַה'. וְאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּמִדְרָשׁ תַּנְחוּמָא פָּרָשַׁת קרַח וְגַם בְּמִדְרָשׁ רַבָּה שֵׁם טוֹ"ב בְּגִמַטְרִיָּא י"ז, וּתְפִילָּה י"ט בְּרָכוֹת וְהוֹצֵא מֵהֶן בִּרְכַּת הַמִּינִים שֶׁתִּקְּנוּ בְּיַבְנֶה וְאֶת צֶמַח דָּוִד שֶׁתִּקְּנוּ עַל שֵׁם בְּחָנֵנִי ה' וְנַסֵּנִי וְכוּ' הִיא גַּם כֵּן רָעָה אֶצְלָם, כִּי תְּפִילָּתֵנוּ מְבַלְבֶּלֶת אוֹתָם מְאד כִּי הִיא מְעֻרְבֶּבֶת בְּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וּבִלְבּוּלִים הַרְבֵּה. וְהַתְּפִילּוֹת הָאֵלּוּ עִם כָּל הָעִרְבּוּבִים בָּאִים אֶל הַצַּדִּיקִים לְהַעֲלוֹתָם וְעַל כֵּן מוֹכִיחִין אוֹתָנוּ לִפְעָמִים בְּדֶרֶךְ בִּזָּיוֹן אֲבָל צְרִיכִים אָנוּ לְקַבֵּל תּוֹכַחְתָּם כַּנַּ"ל