קיצור ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ל׳ · אות ד׳

וְלִזְכּוֹת לַשֵׂכֶל הַתַּחְתּוֹן הַנַּ"ל אִי אֶפְשָׁר כִּי אִם עַל יְדֵי שֶׁיִּהְיֶה שׂנֵא בֶּצַע שֶׁיִּשְׂנָא אֶת הַמָּמוֹן בְּתַכְלִית הַשִׂנְאָה. כִּי הַשֵׂכֶל הַתַּחְתּוֹן הוּא בְּחִינַת שַׂעֲרָא אֻכָּמָא בְּחִינַת בַּת עַיִן דְּהַיְנוּ הַשָּׁחוֹר שֶׁבָּעַיִן בְּחִינַת "שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה" . כִּי הַשַּׁחֲרוּת הוּא מְקַבֵּץ וּמְצַמְצֵם כָּל הַדְּבָרִים הַגְּדוֹלִים וְנִכְלָלִין וְנִרְאִין בְּתוֹכוֹ וְעַל יְדֵי זֶה רוֹאִין וּמַשִׂיגִין הַדָּבָר שֶׁרוֹאִין. כֵּן הַשֵׂכֶל הַזֶּה הוּא בְּחִינַת שַׁחֲרוּת שֶׁמְּצַמְצֵם בּוֹ נָאוָה וְיפִי שֶׁבַּשֵׂכֶל הָעֶלְיוֹן הַנַּ"ל. וְשַׂעֲרָא אֻכָּמָא וְכֵן שׂנֵא בֶּצַע הוּא מִסִּטְרָא דְּמַלְכוּתָא כִּי הַשֵׂכֶל הַתַּחְתּוֹן הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמָה תַּתָּאָה שֶׁבְּכָל עוֹלָם וְעוֹלָם שֶׁהוּא מַנְהִיג אוֹתוֹ הָעוֹלָם. אֲבָל עַל יְדֵי אַהֲבַת מָמוֹן הוּא נוֹפֵל לְאֻכָּמָא דְּסִטְרָא אַחֲרָא בְּחִינַת שַׁבְּתַאי פְּתָיָא אֻכָּמָא מָרָה שְׁחוֹרָה בְּחִינַת "בְּעִצָּבוֹן תּאכֲלֶנָּה" וְנוֹפֵל מִזֶּה הַשֵׂכֶל לִשְׁטוּת וּכְסִילוּת וְעַצְבוּת. וְהַקְּלִיפּוֹת וְהַסִּטְרָא אַחֲרָא מְסַבְּבִין אוֹתוֹ בְּסִיבּוּבִין דְּסִטְרָא אַחֲרָא בְּחִינַת "שָׁטוּ הָעָם וְלָקְטוּ" 'בִּשְׁטוּתָא' לְהֵפֶךְ מֵהַחָכְמָה הַנַּ"ל שֶׁמְּסַבֵּב וְהוֹלֵךְ אַחַר הַמָּמוֹן