קיצור ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ל״ג · אות ב׳

וְזֶה זוֹכִין עַל יְדֵי הַתּוֹרָה וְעַל יְדֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁנִּקְרָאִים שְׁנֵיהֶם שָׁלוֹם. וְעַל יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לֶאֱהב אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל מָקוֹם בֵּין בְּטִיבוּ בֵּין בְּעָקוּ וְלֶאֱהב אֶת חֲבֵרָיו. וְיָכוֹל לִהְיוֹת שָׁלוֹם בֵּין כָּל יִשְׂרָאֵל וְלֶאֱהב זֶה אֶת זֶה. כִּי לא יִתְבַּהֵל וְלא יִתְבַּלְבֵּל מִשּׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם רַק יֵדַע וְיַאֲמִין כִּי כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו בְּכָל יוֹם הֵן טוֹבוֹת הֵן יִסּוּרִים וְצָרוֹת וּדְאָגוֹת וְהַרְפַּתְקָאוֹת חַס וְשָׁלוֹם הַכּל לְטוֹבָתוֹ הַנִּצְחִית. וְדַיְקָא עַל יְדֵי זֶה יוּכַל לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אִם יִרְצֶה בֶּאֱמֶת. וְכֵן יִסְבּל מֵחֲבֵרוֹ* עַיֵּן בַּהַשְׁמָטוֹתאַף אִם יֵשׁ לוֹ אֵיזֶה יִסּוּרִים מִמֶּנּוּ וְיִשְׁתַּדֵּל לְדוּנוֹ לְכַף זְכוּת וְלִמְצא בּוֹ טוֹב וְלַהֲפךְ הַדָּבָר לְטוֹבָה לוֹמַר בְּדַעְתּוֹ שֶׁלּא כִּוֵּן חֲבֵרוֹ לְרָעָה כָּל כָּךְ כְּמוֹ שֶׁהוּא סוֹבֵר וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה הַרְבֵּה, יִשְׁתַּדֵּל לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ אַהֲבָה וְשָׁלוֹם עִם חֲבֵרָיו וְכָל יִשְׂרָאֵל. וְעַל יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לֶאֱהב אֶת הַשָּׁלוֹם בְּכָל מָקוֹם הֵן בְּטִיבוּ הֵן בְּעָקוּ וְיִהְיֶה לוֹ שָׁלוֹם עִם הַכּל