קיצור ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ל״ג · אות ד׳

וּגְלַל כֵּן צָרִיךְ שֶׁתֵּדַע שֶׁאֲפִילּוּ אִם אַתָּה מְשֻׁקָּע בִּמְדוֹר הַקְּלִיפּוֹת וְאַתָּה בְּמַדְרֵגָה תַּחְתּוֹנָה מְאד, עַד שֶׁנִּדְמֶה לְךָ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְךָ עוֹד לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ מֵחֲמַת שֶׁנִּתְרַחַקְתָּ מִמֶּנּוּ מְאד וַאֲפִילּוּ שֶׁנָּפַלְתָּ בִּכְפִירָה בָּעִקָּר חַס וְשָׁלוֹם. אַף עַל פִּי כֵן תֵּדַע שֶׁאֲפִילּוּ בִּמְקוֹמְךָ גַּם כֵּן תּוּכַל לִמְצא אֱלקוּתוֹ כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ מְחַיֶּה אֶת הַכּל כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם". וּמִשָּׁם אַתָּה יָכוֹל לְהִתְדַּבֵּק בּוֹ יִתְבָּרַךְ וְלָשׁוּב אֵלָיו בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה כִּי לא רְחוֹקָה הִיא מִמְּךָ אֶלָּא שֶׁבִּמְקוֹמְךָ שָׁם רַבּוּ הַלְּבוּשִׁים