קיצור ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ל״ד · אות ז׳
וְכָל הַנְּקֻדּוֹת הַנַּ"ל הֵם עֲנָפִים לְהַצַּדִּיק שֶׁהוּא נְקֻדָּה הַכְּלָלִית בְּחִינַת משֶׁה שֶׁהוּא נְקֻדָּה שֶׁל כְּלָלִיּוּת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל. עַל כֵּן צְרִיכִין הַכּל מִתְּחִלָּה לְקַבֵּל מֵהַצַּדִּיק הַזֶּה כִּי קדֶם כָּל הָעִקָּר הוּא הִתְקַשְּׁרוּת לְהַצַּדִּיקִים וּלְדַבֵּר עִמָּהֶם בְּיִרְאַת שָׁמַיִם וְהֵם יָאִירוּ וִיעוֹרְרוּ אֶת לִבּוֹ עַל יְדֵי נְקֻדָּתָם הַקְּדוֹשָׁה הַכְּלָלִית. וְאַחַר כָּךְ צְרִיכִין לְדַבֵּר גַּם עִם חֲבֵרוֹ בְּיִרְאַת שָׁמַיִם כַּנַּ"ל לְקַבֵּל דֵּין מִן דֵּין. וְכֵן יְקַבֵּל כָּל אֶחָד מִנֵּהּ וּבֵהּ עַל יְדֵי שֶׁיְּדַבֵּר כָּל אֶחָד בְּעַצְמוֹ בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ כַּנַּ"ל. וְעַל יְדֵי שָׁלשׁ בְּחִינוֹת אֵלּוּ נִתְבַּטְּלִין הַחֲרָפוֹת הַיְנוּ הָאֲהָבוֹת רָעוֹת הַיְנוּ עָרְלַת הַלֵּב. וְזֶהוּ "עַל כָּל פְּשָׁעִים תְּכַסֶּה אַהֲבָה", כִּי הַתַּאֲווֹת רָעוֹת נִתְבַּטְּלִין עַל יְדֵי שֶׁשָּׁם שׁוֹרָה הָאַהֲבָה הַקְּדוֹשָׁה הַנִּקְרֵאת כּהֵן. כִּי נִתְּנָה כְּהֻנָּה לְאַבְרָהָם אוֹהֲבִי וְהִיא שׁוֹרָה בִּמְקוֹם בְּרִית שָׁלוֹם עַל כֵּן נִקְרָאִים יִשְׂרָאֵל מַמְלֶכֶת כּהֲנִים. וּכְשֶׁנִּתְּנָה כְּהֻנָּה לְפִינְחָס נֶאֱמַר לוֹ "הִנְנִי נתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם", כִּי הַכְּהֻנָּה בְּחִינַת אַהֲבָה בְּחִינַת אַבְרָהָם שׁוֹרָה בִּמְקוֹם בְּרִית שָׁלוֹם הַיְנוּ צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם כַּנַּ"ל שֶׁאוֹר הַחֶסֶד נִשְׁאָר בִּיסוֹד דַּאֲצִילוּת