קיצור ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ל״ה · אות י״א

וּכְשֶׁעוֹסֵק בְּמַשָׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה צָרִיךְ לִשְׁמר אֶת הָאֱמוּנָה מְאד שֶׁלּא יִתְגַּבְּרוּ הַחִיצוֹנִים עַד שֶׁיִּפְגּם חַס וְשָׁלוֹם בֶּאֱמוּנָתוֹ. עַל כֵּן צָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר לַעֲסֹק בְּמַשָׂא וּמַתָּן כָּל כָּךְ בֶּאֱמוּנָה כְּמוֹ רַב סַפְרָא לְקַיֵּם "וְדוֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ" שֶׁאֲפִילּוּ מַה שֶּׁנִּגְמַר בְּלִבּוֹ לא יְשַׁנֶּה כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה . וּבָזֶה יַמְשִׁיךְ חַשְׁמַל הַיְנוּ מַלְבּוּשׁ מֵעוֹלָם הַבִּינָה כִּי בִּינָה לִבָּא וְנִקְרֵאת "אִם לַבִּינָה תִקְרָא" . וְאָז אִמָּא מְסַכְכָא עַל בְּנָהָא שֶׁהַלֵּב עוֹשֶׂה חַשְׁמַל הַיְנוּ מַלְבּוּשׁ סְבִיב הָאֱמוּנָה שֶׁלּא יִינְקוּ מִמֶּנָּה הַחִיצוֹנִים. וּבָזֶה יִשְׁמר מחוֹ וְנִשְׁמָתוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ וְאָז יוּכַל לְחַדֵּשׁ נִשְׁמָתוֹ וְשִׂכְלוֹ בְּתוֹךְ הָאֱמוּנָה שֶׁבַּמַּשָׂא וּמַתָּן כַּנַּ"ל