קיצור ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ל״ה · אות י״ד

וַאֲפִילּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ בַּר אוֹרְיָן וְאֵינוֹ מְקַבֵּל בְּעַצְמוֹ מחִין חֲדָשִׁים עַל יְדֵי הַמַּשָׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק בַּתּוֹרָה שֶׁהִיא עִקַּר הַמּחַ וְהַשֵׂכֶל. אַף עַל פִּי כֵן גַּם הוּא עוֹשֶׂה תִּקּוּן גָּדוֹל עַל יְדֵי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה מַשָׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה. כִּי עַל יְדֵי זֶה עוֹשֶׂה טוֹבָה לַחֲבֵרוֹ שֶׁהוּא מִשָּׁרְשׁוֹ שֶׁמּחִין שֶׁל חֲבֵרוֹ נִתְחַדְּשִׁין בְּתוֹךְ הַמַּשָׂא וּמַתָּן שֶׁלּוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמוּנָה. וְיִהְיֶה לוֹ מחִין חֲדָשִׁים לְלִמּוּד וְלִדְבֵקוּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ