קיצור ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ל״ה · אות ו׳

וְחִדּוּשׁ הַשֵׂכֶל הַיְנוּ חִדּוּשׁ הַנְּשָׁמָה הוּא עַל יְדֵי שֵׁנָה כַּמּוּבָא בַּזוהַר הַקָּדוֹשׁ עַל פָּסוּק "חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים" 'וְנִשְׁמָתָא אִיהִי חַדְתָּא וְכוּ' בְּכָל יוֹמָא וְיוֹמָא' וְכוּ'. כִּי כְּשֶׁהַמּחִין מִתְיַגְּעִים אָז עַל יְדֵי הַשֵּׁנָה הֵם מִתְחַדְּשִׁים כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ. וּבִשְׁעַת הַשֵּׁנָה הַמּחִין הַיְנוּ הַנְּשָׁמָה בָּאָה בְּתוֹךְ הָאֱמוּנָה בִּבְחִינַת "חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ" כַּנַּ"ל וְעַל יְדֵי זֶה נִתְרַבֶּה הָאֱמוּנָה שֶׁלּוֹ. וְזֶהוּ שֶׁאָנוּ מְבָרְכִין "הַנּוֹתֵן לַיָּעֵף כּחַ" כִּי הָיוּ מִתְּחִלָּה עֲיֵפִים וְעַכְשָׁו נִתְחַזְּקוּ