קיצור ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ל״ו · אות ז׳

וְזֶה הוּא כְּלָל גָּדוֹל שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשׁוּם אָדָם לְהַשִׂיג וְלִתְפּס בְּדִבּוּרוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק אִם לא שֶׁתִּקֵּן תְּחִלָּה אוֹת בְּרִית קדֶשׁ כָּרָאוּי. אֲבָל עַל יְדֵי פְּגַם הַבְּרִית נִפְגָּם דַּעְתּוֹ וּמחוֹ עַד שֶׁאֵינוֹ תּוֹפֵס וּמַשִׂיג כְּלָל דִּבְרֵי הַצַּדִּיק. וְיוּכַל לְהִכָּשֵׁל בָּהֶם אִם יֵלֵךְ אַחֲרֵי עַקְמִימִיּוּת שֶׁבְּלִבּוֹ וְהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁל שְׁטוּת שֶׁנּוֹפְלִים בְּדַעְתּוֹ עָלָיו, "כִּי יְשָׁרִים דַּרְכֵי ה' צַדִּיקִים יֵלְכוּ בָם וּפשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם" . שֶׁהַתּוֹרָה שֶׁל הַצַּדִּיק נַעֲשֶׂה לְכָל אֶחָד כְּפִי תְּפִיסָתוֹ כְּפִי הַכְּלִי שֶׁלּוֹ שֶׁהִיא הַמּחִין. נִמְצָא כְּשֶׁתִּקֵּן אוֹת בְּרִית קדֶשׁ כָּרָאוּי אֲזַי הַמּחִין שֶׁלּוֹ בִּשְׁלֵמוּת כַּמּוּבָא בַּזוהַר הַקָּדוֹשׁ כִּי סִלּוּקָא דִיסוֹדָא עַד אַבָּא וְאִמָּא שֶׁהֵם יוּד קֵא שֶׁהֵם הַמּחִין וְאָז יָכוֹל לְהָבִין דִּבּוּרוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק וְנַעֲשֶׂה לוֹ נְשָׁמָה חֲדָשָׁה מֵהִתְגַּלּוּת הַתּוֹרָה. וּלְאָדָם אַחֵר חַס וְשָׁלוֹם לְהִפּוּךְ כַּנַּ"ל בְּחִינַת "וּפשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם". כִּי כְּפִי הַתִּקּוּן שֶׁל כָּל אֶחָד כָּךְ הִיא הַשָׂגָתוֹ וַהֲבָנָתוֹ