קיצור ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ל״ח · אות ה׳

וְצָרִיךְ לְהַעֲלוֹת אֶת הַדִּבּוּר לְשָׁרְשׁוֹ שֶׁהוּא הַזְּרוֹעַ שֶׁהוּא חָמֵשׁ אֶצְבָּעִין שֶׁבְּיַד שְׂמאל שֶׁהֵם חֲמִשָּׁה גְּבוּרוֹת בְּחִינַת חֲמִשָּׁה מוֹצָאוֹת הַפֶּה שֶׁמִּשָּׁם מִגְּבוּרוֹת נַעֲשֶׂה הַדִּבּוּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "וּגְבוּרָתְךָ יְדַבֵּרוּ" . וְהַתְחָלַת עֲלִיַּת הַדִּבּוּר הִיא מֵראשׁוֹ הַיְנוּ מֵהַמֻּבְחַר הָאֱמֶת שֶׁיֵּשׁ בַּדִּבּוּר שֶׁנִּקְרָא ראשׁ כִּי יֵשׁ כַּמָּה מִינֵי אֱמֶת כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה הָאֱמֶת נַעֲשֶׂה עֲדָרִים וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר "ראשׁ דְּבָרְךָ אֱמֶת" . הַיְנוּ שֶׁיְּדַבֵּר לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וִיפָרֵשׁ כָּל שִׂיחָתוֹ בֶּאֱמֶת גָּדוֹל לַאֲמִתּוֹ וּבְכחַ וּגְבוּרָה. כִּי עַל יְדֵי שְׁלִיטַת הָרוּחַ סְעָרָה אֵין בִּיכלֶת לְדַבֵּר בְּדֶרֶךְ ישֶׁר כִּי הָרוּחַ מְבַלְבֵּל אוֹתוֹ. וְצָרִיךְ לְעַקֵּם אֶת הַדֶּרֶךְ כְּשֶׁלּא יָכוֹל לְדַבֵּר שׁוּם דִּבּוּר בֶּאֱמֶת מֵחֲמַת הַבִּלְבּוּל וּכְשֶׁמְּתַקְּנוֹ אֲזַי אֵין לוֹ בִּלְבּוּל