קיצור ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ל״ח · אות ז׳

וְעַל יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לְדַבֵּר בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ בְּשַׁלְהֶבֶת הַגְּבוּרוֹת אֲשֶׁר כָּל אָדָם צָרִיךְ לְהַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ לְדַבֵּר בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ בֶּאֱמֶת גָּדוֹל לַאֲמִתּוֹ כַּנַּ"ל. וִיפָרֵשׁ כָּל שִׂיחָתוֹ עַד שֶׁיְּעוֹרֵר אֶת לִבּוֹ בֶּאֱמֶת לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁיַּתְחִיל לְדַבֵּר בַּחֲמִימוּת שֶׁבַּלֵּב דִּבְרֵי אֱמֶת שֶׁבְּלִבּוֹ בְּהִתְעוֹרְרוּת הַתְּשׁוּבָה עַד שֶׁיִּרְאֶה פְּחִיתוּתָיו וּגְדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁיִּתְבַּיֵּשׁ מְאד מִלְּפָנָיו יִתְבָּרַךְ. כִּי עַד עַכְשָׁו הִשְׁלִיךְ חַטּאתָיו אַחַר כְּתֵפָיו וְלא עִיֵּן בָּהֶם, וְעַכְשָׁו כְּשֶׁיּוֹדֵעַ אוֹתָם אֲזַי נִכְנָס בּוֹ בּוּשָׁה גְּדוֹלָה עַל גּדֶל פְּשָׁעָיו נֶגֶד רַב וְשַׁלִּיט עִקָּרָא וְשָׁרְשָׁא דְּכָל עָלְמִין. וּבִתְחִלָּה עֲדַיִן הַבּוּשָׁה אֵינָהּ בְּפעַל עַל פָּנָיו כִּי חַטּאתָיו מְטַמְטְמִין שִׂכְלוֹ וְדַעְתּוֹ עַל יְדֵי רוּחַ שְׁטוּת שֶׁבְּקִרְבּוֹ, עַל כֵּן קדֶם שֶׁזּוֹכֶה לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה אֵין לוֹ דַּעַת כָּל כָּךְ שֶׁיִּתְבַּיֵּשׁ כָּרָאוּי לוֹ לְהִתְבַּיֵּשׁ לְפִי עצֶם פְּשָׁעָיו וּלְפִי גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שֶׁפָּשַׁע כְּנֶגְדּוֹ. אֲבָל אַחַר כָּךְ כְּשֶׁעוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה וּמֵסִיר מִמֶּנּוּ הַטִּפְּשׁוּת וְנִתּוֹסֵף בּוֹ שִׂכְלוֹ אֲזַי הוּא מִתְבַּיֵּשׁ בְּיוֹתֵר וְנִתְגַּלֶּה הַבּוּשָׁה עַל פָּנָיו. וְזאת הַבּוּשָׁה הִיא בְּחִינַת אוֹר הַתְּפִילִּין שֶׁהֵם סִימָן עַל דְּבֵקוּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וְהִיא בְּחִינַת קֵרוּן עוֹר הַפָּנִים. וְעַל יְדֵי הַבּוּשָׁה הַזּאת מוֹחֲלִין לוֹ כָּל עֲווֹנוֹתָיו וּמְדַבֵּק עַצְמוֹ בְּעֵץ הַחַיִּים