קיצור ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ל״ט · אות ב׳

גַּם רָעָב הוּא מַחֲלקֶת בְּחִינַת "חֶרְפַּת רָעָב", הַיְנוּ שֶׁעַל יְדֵי תַּאֲוָות אֲכִילָה בָּא מַחֲלקֶת שֶׁמְּחָרְפִין וּמְבַזִּין אוֹתוֹ וְכֵן לְהֵפֶךְ. וְהָרָעָב הַזֶּה הוּא בְּחִינַת עָרְלָה כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר "חֶרְפָּה הִיא לָנוּ" . וְהַיְנוּ שָׁלשׁ קְלִיפּוֹת הַמְסַבְּבִין הַבְּרִית שָׁלוֹם. וּכְשֶׁמְּשַׁבְּרִין אֶת הָעָרְלָה בְּחִינַת חֶרְפָּה בְּחִינַת תַּאֲוָות אֲכִילָה אֲזַי נִתְגַּלֶּה הַבְּרִית שָׁלוֹם שֶׁזּוֹכִין לְשָׁלוֹם לְמַטָּה וְאָז יֵשׁ גַּם כֵּן לְמַעְלָה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו. וַאֲזַי נִתְגַּלֶּה וְנִתְרַבֶּה שׂבַע גָּדוֹל בָּעוֹלָם [כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר "הַשָׂם גְּבוּלֵךְ שָׁלוֹם חֵלֶב חִטִּים יַשְׂבִּיעֵךְ"].