קיצור ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה מ״א · אות ב׳

וְנִמְצָא שֶׁרִקּוּדִין דִּקְדֻשָּׁה מַמְתִּיקִין הַדִּינִים כְּמוֹ פִּדְיוֹן נֶפֶשׁ שֶׁעוֹשֶׂה הַצַּדִּיק שֶׁמַּנִּיחַ יָדָיו עַל הַמָּמוֹן הַנִּקְרָא עַמּוּדִים, הַיְנוּ רַגְלִין בְּחִינַת דִּין כִּי עָקֵב גִּימַטְרִיָּא שְׁתֵּי פְּעָמִים אֱלהִים. וּמַמְשִׁיךְ לְתוֹכָן שׁרֶשׁ הַדִּינִים, בִּינָה, לְהַמְתִּיקָם שֶׁהוּא שֵׁם מ"ב בַּבִּינָה. וְשָׁלשׁ פְּעָמִים י"ד גִּימַטְרִיָּא מ"ב שֶׁמַּמְשִׁיךְ יָד הַגְּדוֹלָה וְיָד הַחֲזָּקָה וְיָד הָרָמָה לְשָׁם. וְשֵׁם מ"ב יֵשׁ בּוֹ שִׁבְעָה שֵׁמוֹת וְכָל שֵׁם יֵשׁ בּוֹ שֵׁשׁ אוֹתִיּוֹת וִיכַוֵּן לְהַמְשִׁיךְ אֶת הַוָּוִין לָעַמּוּדִים הַנַּ"ל. וְאָז נִקְרָא וָוֵי הָעַמּוּדִים וַחֲשֻׁקֵיהֶם כָּסֶף, שֶׁעַל יְדֵי חֲשׁוּקָה וְהִתְחַבְּרוּת הַוָּוִין עִם הָעַמּוּדִים נַעֲשֶׂה כֶּסֶף חֶסֶד וְנִמְתָּקִין הַדִּינִים. וְעַל כֵּן טוֹב לָאָדָם לְהַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ לִתֵּן בְּכָל פַּעַם עַל פִּדְיוֹן לְצַדִּיקִים וִירֵאִים כְּדֵי לְהַמְתִּיק וּלְבַטֵּל מִמֶּנּוּ כָּל הַדִּינִים. הַיְנוּ אֲפִילּוּ כְּשֶׁאֵין לוֹ צָרָה חַס וְשָׁלוֹם, אַף עַל פִּי כֵן יִתֵּן בְּכָל עֵת עַל פִּדְיוֹן כְּדֵי לְהַמְתִּיק מֵעָלָיו הַדִּינִים שֶׁלּא יָבוֹא לִידֵי צָרָה חַס וְשָׁלוֹם