קיצור ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה מ״ד · אות א׳

מַה שֶּׁמַּכִּין כַּף אֶל כַּף בִּשְׁעַת הַתְּפִילָּה, כִּי עֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנָה פִּרְקִין דְּיָדַיִם הֵם בְּחִינַת עֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנֶה אַתְוָן דְּמַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית, שֶׁהַכּל נִבְרָא בָּהֶם, וְנִקְרָאִין "כּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ, לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם", וּכְשֶׁאָנוּ מוֹחֲאִין כַּף אֶל כַּף, בָּזֶה נִתְעוֹרְרִין הָעֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנֶה אַתְוָן הַנַּ"ל, עַל יְדֵי זֶה יֵשׁ כּחַ בְּיָדֵינוּ לְטַהֵר אֲוִיר אֶרֶץ הָעַמִּים וּלְגָרֵשׁ אֲוִיר הַטָּמֵא. כִּי חוֹזֵר אַרְצָם תַּחַת מֶמְשֶׁלֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁבְּיָדוֹ לָתֵת לְכָל מִי שֶׁיִּרְצֶה וְנִטְהָר אֲוִיר הַמָּקוֹם שֶׁמִּתְפַּלֵּל שָׁם אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי וְשׁוֹאֵב הָאֲוִיר הַקָּדוֹש כְּמוֹ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נִמְצָא עַל יְדֵי זֶה הַתְּפִילָּה הִיא בַּאֲוִירָא דְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל