קיצור ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה מ״ד · אות ו׳

פֵּרוּשׁ אַחֵר תְּפִילָּה כְּנֶגֶד הַיְנוּ הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת שֶׁהֵם כְּנֶגֶד וְנִקְרָאִים מַבּוּל שֶׁהֵם מְבַלְבְּלִין הַתְּפִילָּה. וְתִקּוּנוֹ שֶׁיִּתֵּן צְדָקָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְעַל יְדֵי זֶה הוּא נִכְלָל בַּאֲוִירָא דְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁעָלֶיהָ אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה 'שֶׁלּא יָרְדָה מַבּוּל לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל' וְזֶהוּ 'תְּמִידִין תִּקְּנוּם תִּקּוּנָם אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל'. וְגַם עַל יְדֵי זֶה נִזְדַּכֵּךְ מחוֹ הַיְנוּ מַחֲשַׁבְתּוֹ כִּי 'אֲוִירָא דְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים' . וְזֶהוּ "וּרְאִיתִיהָ" הַיְנוּ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי זֶה נִתְעוֹרֵר וְנִתְתַּקֵּן בְּרִית עוֹלָם בְּחִינַת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה בִּרְכָאָן דִּצְלוֹתָא בְּחִינַת צַדִּיק חַ"י עָלְמִין