קיצור ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה מ״ט · אות א׳

כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל הוּא חֵלֶק אֱלקִי מִמַּעַל וְעִקַּר הָאֱלקוּת הוּא בַּלֵּב. וְהָאֱלקוּת שֶׁבְּלֵב אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי הוּא בְּחִינַת אֵין סוֹף כִּי אוֹר לַהֲבִיּוּתוֹ הוּא עַד אֵין סוֹף הַיְנוּ שֶׁאֵין סוֹף וְאֵין תַּכְלִית לִתְשׁוּקָתוֹ. וּלְפִי גּדֶל הִתְלַהֲבוּת הַלֵּב שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי שֶׁהוּא עַד אֵין סוֹף לא הָיָה אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲשׂת שׁוּם עֲבוֹדָה וְלא הָיָה יָכוֹל לְגַלּוֹת שׁוּם מִדָּה טוֹבָה, כִּי מִגּדֶל הִתְלַהֲבוּתוֹ עַד אֵין סוֹף אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂת שׁוּם דָּבָר. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁבִּתְחִלַּת הַבְּרִיאָה לא הָיָה מָקוֹם לַבְּרִיאָה מֵחֲמַת שֶׁהָיָה הַכּל אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, וְרָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיִּתְגַּלֶּה מַלְכוּתוֹ וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִׂיג זאת אֶלָּא עַל יְדֵי הַמִּדּוֹת שֶׁהֵם הָעוֹלָמוֹת, שֶׁעַל יְדֵי זֶה מַשִׂיגִין אֱלקוּתוֹ וְיוֹדְעִין שֶׁיֵּשׁ אָדוֹן וּמוֹשֵׁל וּמַנְהִיג. עַל כֵּן צִמְצֵם אוֹרוֹ הָאֵין סוֹף לִצְדָדִין וְנִשְׁאַר חָלָל פָּנוּי וּבְתוֹכוֹ בָּרָא הָעוֹלָמוֹת. עַל כֵּן בְּהֶכְרֵחַ צָרִיךְ כָּל אָדָם לְצַמְצֵם אוֹר לַהֲבִיּוּת לִבּוֹ שֶׁהוּא עַד אֵין סוֹף כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לַעֲבד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה. כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה בַּעֲבוֹדָתֵנוּ שֶׁנַּעֲבד אוֹתוֹ בְּמִדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִתְגַּלֶּה מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ