קיצור ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה מ״ט · אות י״א

מַה שֶּׁהַכַּלָּה שׁוֹלַחַת לְהֶחָתָן טַלִּית יֵשׁ עַל זֶה טַעַם גָּדוֹל עַל פִּי תּוֹרַת אֱמֶת, וְכֵן מַה שֶּׁצּוֹעֲקִין וְאוֹמְרִים "שַׁבָּת" וּמִלֵּי דִּבְדִיחוּתָא הַכּל שַׁיָּךְ לַחֲתֻנָּה עַל פִּי הָאֱמֶת (וְעַיֵּן עוֹד בְּמָקוֹם אַחֵר מֵעִנְיַן כָּל הַדְּבָרִים שֶׁעוֹשִׂין עַל חֲתֻנָּה מַה שֶּׁמְּכַסִּין הַכַּלָּה וְכוּ' וּמַה שֶּׁזּוֹרְקִין עַל הֶחָתָן מַה שֶּׁקּוֹרִין 'הָאפִין' וּמַה שֶּׁהֶחָתָן דּוֹרֵשׁ וּפוֹסְקִין לוֹ הַדְּרָשָׁה וְנוֹתְנִין לוֹ מַתָּנוֹת לַדְּרָשָׁה וְכֵן מַה שֶּׁהַבַּדְחָנִים מְהַפְּכִין עַצְמָן וְכוּ' הַכּל מֵאֵת ה'. וּמְבאָרִים שָׁם עַל זֶה טְעָמִים נִפְלָאִים וְאֵין כָּאן מָקוֹם לְבָאֲרָם)