קיצור ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ה׳ · אות ב׳

צָרִיךְ לַעֲשׂת הַמִּצְוָה בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה כָּל כָּךְ עַד שֶׁלּא יִרְצֶה בְּשׁוּם שְׂכַר עוֹלָם הַבָּא בִּשְׁבִילָהּ, אֶלָּא שֶׁיַּזְמִין לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִצְוָה אַחֶרֶת בִּשְׂכַר מִצְוָה זאת. כִּי הוּא נֶהֱנֶה מֵהַמִּצְוָה בְּעַצְמָהּ. וְעַל יְדֵי זֶה יוּכַל לֵידַע מַה שֶּׁנִּגְזַר עַל הָעוֹלָם, וְאִם הוּא קדֶם גְּזַר דִּין אוֹ לְאַחַר גְּזַר דִּין, וְעַל מִי וָמִי נִגְזַר הַדִּין חַס וְשָׁלוֹם. וְיוֹדֵעַ אֵיךְ לְהִתְפַּלֵּל עֲבוּר הָעוֹלָם כִּי לְאַחַר גְּזַר דִּין צְרִיכִים הַצַּדִּיקִים לְהַלְבִּישׁ תְּפִילָּתָם בְּסִפּוּרִים. וְכָל זֶה זוֹכִין עַל יְדֵי עֲשִׂיַּת הַמִּצְוָה בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה מֵהַמִּצְוָה בְּעַצְמָהּ כַּנַּ"ל.