קיצור ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ה׳ · אות ט׳

צָרִיךְ לִשְׁמר עַצְמוֹ מִיִּרְאוֹת חִיצוֹנִיּוֹת שֶׁלּא יִפּל עָלָיו יִרְאָה מִשּׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם. רַק כְּשֶׁבָּא עָלָיו אֵיזֶה יִרְאָה וָפַחַד יִזְכּר מִיָּד יִרְאַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּפַחְדּוֹ הַגָּדוֹל וְיַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ יִרְאַת ה' כָּל הַיּוֹם תָּמִיד. וְעַל יְדֵי זֶה יוּכַל לְהִתְפַּלֵּל עִם כּחוֹת לְהוֹצִיא בְּכחַ גָּדוֹל תְּפִילָּתוֹ וְיִהְיֶה תְּפִילָּתוֹ בִּבְחִינַת רְעָמִים וְיִזְכֶּה לִשְׁמעַ הֵיטֵב מַה שֶּׁמּוֹצִיא בְּפִיו. וְעַל יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לְשִׂמְחָה, לַעֲשׂת כָּל הַמִּצְווֹת בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה מֵהַמִּצְוָה בְּעַצְמָהּ. וְעַל יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לֵידַע לְבַטֵּל כָּל הַגְּזֵרוֹת אֲפִילּוּ לְאַחַר גְּזַר דִּין חַס וְשָׁלוֹם.