קיצור ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה נ״ד · אות ט״ו

עַל יְדֵי הִתְבּוֹדְדוּת בַּלַּיְלָה שֶׁאָז עִקַּר זְמַנָּהּ וְכֵן עַל יְדֵי קִימַת חֲצוֹת זוֹכֶה לְכָל הַנַּ"ל וְלַחֲשׁב בְּכָל עֵת עַל תַּכְלִיתוֹ וְסוֹפוֹ הָאַחֲרוֹן לָעוֹלָם הַבָּא עַד שֶׁיָּשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת. וְזוֹכֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל כָּל מַה שֶּׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְסַבֵּב עִמּוֹ וּלְהָבִין שֶׁהַכּל הוּא כְּדֵי לִרְמז לוֹ רְמָזִים בְכָל עֵת לְהִתְקָרֵב אֵלָיו שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַיִּשּׁוּב הַדַּעַת הָאֲמִתִּי. וְעִקַּר קִיּוּמוֹ בְּזֶה הָעוֹלָם מִסְפַּר יְמֵי חַיֵּי הֶבְלוֹ וְכָל מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה עִמּוֹ בְּכָל יוֹם הַכּל כַּאֲשֶׁר לַכּל הוּא בִּשְׁבִיל זֶה לְבַד