קיצור ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה נ״ט · אות ג׳

עַל יְדֵי שֶׁמְּקָרֵב נְפָשׁוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְעַל יְדֵי הִתְבּוֹדְדוּת שֶׁמִּתְבּוֹדֵד וּמֵשִׂיחַ בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ וְשׁוֹפֵט וְדָן אֶת עַצְמוֹ עַל כָּל מַה שֶּׁעָשָׂה זוֹכֶה לִשְׁמִירַת שַׁבָּת שֶׁהוּא בִּיטּוּל הָרָע וְהַקְּלִיפּוֹת. וְעָלָיו אָמַר הַנָּבִיא "וְנָתַתִּי לָהֶם בְּבֵיתִי וּבְחוֹמתַי יָד וָשֵׁם טוֹב מִבָּנִים וּמִבָּנוֹת" . יָד הַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כּחַ לְהַעֲמִיד תַּלְמִידִים וּלְהַמְשִׁיךְ בָּהֶם רוּחַ חָכְמָה. וָשֵׁם הַיְנוּ שֶׁיִּזְכֶּה לְשֵׁם טוֹב שֶׁכָּל הַנְּפָשׁוֹת יִתְאַוּוּ תַּאֲוָה לְהִכָּלֵל בְּנַפְשׁוֹ וּשְׁמוֹ בִּבְחִינַת "לְשִׁמְךָ וּלְזִכְרְךָ תַּאֲוָות נָפֶשׁ" . וְזֶה טוֹב לוֹ בְּוַדַּאי מִבָּנִים וּבָנוֹת כִּי בָּנִים וּבָנוֹת הֵם מֻעָטִים וְזֶה שֶׁזָּכָה לְהַעֲמִיד תַּלְמִידִים חֲכָמִים וְזָכָה שֶׁיִּכָּלְלוּ בְּנַפְשׁוֹ נְפָשׁוֹת שֶׁל רַבִּים הֲרֵי הוּא כְּאִלּוּ יְלָדָם וְהֵמָּה מְרֻבִּים וּמְקַבְּלִים חִיּוּת מִמֶּנּוּ * וְזֶה שֶׁאָמַר אֶלְקָנָה לְחַנָּה הֲלא אָנכִי טוֹב לָךְ מֵעֲשָׂרָה בָּנִים כִּי אֶלְקָנָה זִכָּה אֶת הָרַבִּים כְּמַאֲמַר חֲזַ"ל וְעַל יְדֵי אַהֲבָתָם נַעֲשּׂ שְׁנֵיהֶם נֶפֶשׁ אַחַת וְאוֹתָן הַנְּפָשׁוֹת שֶׁקֵּרֵב נִכְלְלוּ גַּם בְּנֶפֶשׁ חַנָּה