קיצור ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ו׳ · אות י״א

עִקַּר הַתְּשׁוּבָה עַל יְדֵי עֲנָוָוה שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ לָשּׂם עַצְמוֹ כְּאַיִן כַּמִּדְבָּר לָדוּשׁ וְלא יַשְׁגִּיחַ כְּלָל עַל הַמַּחֲלקֶת וּבִזְיוֹנוֹת שֶׁמְּבַזִּין אוֹתוֹ רַק יַחֲזִיק בְּמִדַּת הַשְּׁתִיקָה וְיִהְיֶה מִן הַשּׁוֹמְעִים חֶרְפָּתָם וְאֵינָם מְשִׁיבִים וְכַנַּ"ל, וְאָז נִקְרָא חָכָם בֶּאֱמֶת וְזוֹכֶה לִתְשׁוּבָה שֶׁהִיא בְּחִינַת כֶּתֶר. שֶׁעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לְכָבוֹד אֲמִתִּי וְנִצְחִי שֶׁהוּא כְּבוֹד אֱלהִים כַּנַּ"ל וּלְחֵלֶק טוֹב לָעוֹלָם הַבָּא. וְזֶה עִקַּר תְּשׁוּבָתוֹ וְתִקּוּנוֹ עַל כָּל הָעֲווֹנוֹת וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בִּבְחִינַת אָדָם הַיּוֹשֵׁב עַל הַכִּסֵּא שֶׁמִּשָּׁם יוֹצֵא הַמִּשְׁפָּט עַל כָּל בָּאֵי עוֹלָם