קיצור ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ו׳ · אות ד׳

גַּם תְּשׁוּבָה הִיא בְּחִינַת כֶּתֶר כִּי כֶּתֶר לְשׁוֹן הַמְתָּנָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "כַּתַּר לִי זְעֵיר וַאֲחַוֶּךָּ" . וְזֶה בְּחִינַת תְּשׁוּבָה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה 'הַבָּא לִטָּהֵר מְסַיְּעִין לוֹ. מָשָׁל לְאֶחָד שֶׁבָּא לִקְנוֹת אֲפַרְסְמוֹן. אוֹמְרִים לוֹ הַמְתֵּן וְכוּ', הַיְנוּ כִּי צָרִיךְ לָדַעַת שֶׁכְּשֶׁבָּא לִטָּהֵר וְלַעֲשׂת תְּשׁוּבָה אוֹמְרִים לוֹ הַמְתֵּן, הַיְנוּ אַף שֶׁהוּא צָרִיךְ לְמַהֵר מְאד לְהִמָּלֵט עַל נַפְשׁוֹ לִבְרחַ מִתּוֹךְ הַחֹשֶׁךְ וְאַף עַל פִּי כֵן אַל יְבַהֲלוּהוּ רַעְיוֹנָיו כְּשֶׁרוֹאֶה רִחוּקוֹ מִתְּפִילָּה וּמִכָּל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה. כִּי הַהֶכְרֵחַ לְהַמְתִּין עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְתִקּוּן גָּמוּר וְלֵילֵךְ בְּהַדְרָגָה כְּפִי אֲשֶׁר יוֹרֵהוּ הַצַּדִּיק הָאֱמֶת כִּי אִי אֶפְשָׁר לִכָּנֵס בְּפַעַם אַחַת אֶל הַקְּדֻשָּׁה.