קיצור ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ו׳ · אות ו׳

וַאֲפִילּוּ אִם יוֹדֵעַ הָאָדָם בְּעַצְמוֹ שֶׁעָשָׂה תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה אַף עַל פִּי כֵן צָרִיךְ לַעֲשׂת תְּשׁוּבָה עַל תְּשׁוּבָה הָרִאשׁוֹנָה, כִּי מִתְּחִלָּה כְּשֶׁעָשָׂה תְּשׁוּבָה עָשָׂה לְפִי הַשָׂגָתוֹ וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁעוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה בְּוַדַּאי הוּא מַכִּיר וּמַשִׂיג יוֹתֵר אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, נִמְצָא לְפִי הַשָׂגָתוֹ שֶׁמַּשִׂיג עַכְשָׁו בְּוַדַּאי הַשָׂגָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה הִיא בִּבְחִינַת גַּשְׁמִיּוּת, נִמְצָא שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂת תְּשׁוּבָה עַל שֶׁהִגְשִׁים אֶת רוֹמְמוּת אֱלהוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לִתְשׁוּבָה כָּזאת.