קיצור ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ס׳ · אות ד׳

יֵשׁ כַּמָּה מִינֵי חֵן שֶׁל שֶׁקֶר, שֶׁעוֹשִׂין בְּנֵי אָדָם בַּעֲמִידָה וּבַאֲכִילָה וּבְדִבּוּרָם עִם בְּנֵי אָדָם וְכֵן בִּשְׁאָר דְּבָרִים, וּלְכָל דָּבָר יֵשׁ חֵן אַחֵר מְיֻחָד, וְהָאָדָם נִלְכָּד בָּזֶה עַל יְדֵי שֶׁאֵינוֹ נִזְהָר מִתַּאֲוָות הֶבֶל יְפִי הַנָּשִׁים, כִּי זֶה תָּלוּי בָּזֶה, בְּחִינַת "שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיּפִי", וְעַל יְדֵי זֶה בָּא לַעֲנִיּוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "אַל תַּחְמד יָפְיָהּ בִּלְבָבֶךָ, כִּי בְעַד אִשָּׁה זוֹנָה עַד כִּכַּר לָחֶם" וְזֶה בְּחִינַת "הוֹן מֵהֶבֶל יִמְעַט", עַל יְדֵי הֶבֶל הַיּפִי נִתְמַעֵט הַהוֹן. וְיִרְאָה הִיא הַהִפּוּךְ מִזֶּה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיּפִי אִשָּׁה יִרְאַת ה' הִיא תִתְהַלָּל" . נִמְצָא שֶׁעַל יְדֵי יִרְאָה נִצּוֹלִין מִתַּאֲוָות שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיּפִי שֶׁעַל יְדֵי זֶה בָּאִין לַעֲנִיּוּת וְזוֹכִין עַל יָדָהּ לַעֲשִׁירוּת דִּקְדֻשָּׁה הַנַּ"ל שֶׁעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לַהִתְבּוֹנְנוּת הַנַּ"ל