קיצור ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ס״א · אות ב׳

יֵשׁ מַנְהִיגִים שֶׁנִּקְרָאִים בְּשֵׁם רַבִּי שֶׁלִּמּוּדָם מִמּוֹתָרוֹת וּפְסֹלֶת. וּבְוַדַּאי אֵינָם יְכוֹלִים לְהַנְהִיג אֲפִילּוּ אֶת עַצְמָם מִכָּל שֶׁכֵּן אֶת אֲחֵרִים וְאַף עַל פִּי כֵן נוֹטְלִין גְּדֻלָּה לְעַצְמָם וְרוֹדְפִים אַחַר הִתְנַשְׂאוּת לְהַנְהִיג אֶת הָעוֹלָם. וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד לִרְאוֹת שֶׁלּא לְהַסְמִיךְ אוֹתָם וְשֶׁלּא לִתֵּן לָהֶם שׁוּם תּקֶף וָעז שֶׁלּא יִהְיוּ מְכֻנִּים בְּשֵׁם רַבִּי. כִּי הֵם עַצְמָם אֵינָם חַיָּבִים כָּל כָּךְ כִּי יֵשׁ לָהֶם יֵצֶר הָרָע גָּדוֹל לְהַנְהִיג אֶת הָעוֹלָם. אַךְ אֵלּוּ הַנּוֹתְנִים לָהֶם תּקֶף וָעז וְנִסְמָכִים עַל יָדָם שֶׁיִּהְיוּ נִקְרָאִים בְּשֵׁם רַבִּי הֵם עֲתִידִים לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן