קיצור ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ס״ב · אות ד׳

אֲפִילּוּ אֵלּוּ הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁיֵּשׁ עֲלֵיהֶם תְּשׁוּבָה לִפְעָמִים נִסְתְּמוּ שְׁבִילֵי הַשֵׂכֶל וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְהָשִׁיב עַל הָאֶפִּיקוֹרְסוּת שֶׁבְּלִבּוֹ. וְזֶה בְּחִינַת "חָלַק לִבָּם" שֶׁיֵּשׁ מַחֲלקֶת בְּלִבּוֹ בֵּין שְׁנֵי יְצָרִין. כִּי הַיְדִיעָה הִיא מֵהַיֵּצֶר הַטּוֹב שֶׁבַּלֵּב וְהַסְתָּרַת הַיְדִיעָה הִיא מֵהַיֵּצֶר הָרָע שֶׁבַּלֵּב וְהִיא הִיא הָאֶפִּיקוֹרְסוּת וְהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁהַיֵּצֶר הָרָע מַקְשֶׁה אֶת לִבּוֹ לִפּל בְּרָעָה. וְהַתִּקּוּן לָזֶה הוּא לִמּוּד הַפּוֹסְקִים כִּי שׁרֶשׁ הַמַּחֲלקֶת הַזּאת הוּא מִמַּחֲלקֶת שֶׁבִּקְדֻשָּׁה הַיְנוּ מַחֲלקֶת הַתַּנָּאִים וְהָאֲמוֹרָאִים שֶׁבַּגְּמָרָא וּמֵהִשְׁתַּלְשְׁלוּתָם לְמַטָּה נִתְהַוֶּה מִמֶּנּוּ מַחֲלקֶת הַיֵּצֶר הָרָע. וְעַל יְדֵי לִמּוּד הַפּוֹסְקִים הֲלָכוֹת פְּסוּקוֹת נִתְקַשֵּׁר אֶל הַשָּׁלוֹם שֶׁבַּקְּדֻשָּׁה וְאָז נִתְבַּטֵּל מַחֲלוֹקֶת הַיֵּצֶר הָרַע שֶׁבְּלִבּוֹ וְנִפְתָּחִין לוֹ שַׁעֲרֵי הַשֵׂכֶל שֶׁיֵּדַע לְהָשִׁיב עַל הָאֶפִּיקוֹרְסוּת שֶׁבְּלִבּוֹ. וְכָל זְמַן שֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה לְחַדֵּד וְלִפְתּחַ שִׂכְלוֹ צָרִיךְ לִסְמךְ רַק עַל אֱמוּנָה גַּם בְּקֻשְׁיוֹת אֵלּוּ כִּי הָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה