קיצור ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ס״ד · אות ב׳

וְדַע שֶׁיֵּשׁ צַדִּיקִים גְּדוֹלִים שֶׁהֵם צְרִיכִים דַּוְקָא לְעַיֵּן בְּאֵלּוּ הַחָכְמוֹת. אַף שֶׁגַּם הֵם אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְגַלּוֹת הָאֱלהוּת שֶׁיֵּשׁ שָׁם וּלְתָרֵץ כָּל הַקֻּשְׁיוֹת וְהַמְּבוּכוֹת הַבָּאִים מֵחָלָל הַפָּנוּי כִּי זֶה אִי אֶפְשָׁר עַד לֶעָתִיד לָבוֹא כַּנַּ"ל. אַף עַל פִּי כֵן עַל יְדֵי עִיּוּנָם בָּהֶם הֵם מַעֲלִים וּמוֹצִיאִים מֵהֶם כַּמָּה נְשָׁמוֹת שֶׁנָּפְלוּ וְנִשְׁקְעוּ בָּהֶם כִּי בְּרב קְדֻשַּׁת הַצַּדִּיק כְּשֶׁמְּעַיֵּן בְּחָכְמוֹת אֵלּוּ מַכְנִיעַ כּחַ הַמְּבוּכוֹת וְהַחֲקִירוֹת הַבָּאִים מֵחָכְמוֹת אֵלּוּ. וּמֵחֲמַת שֶׁכָּל דָּבָר חוֹשֵׁק לְשָׁרְשׁוֹ עַל כֵּן כְּשֶׁהַצַּדִּיקִים עוֹסְקִים בְּאֵלּוּ הַחָכְמוֹת אָז כָּל הַנְּשָׁמוֹת שֶׁנָּפְלוּ בָּהֶם חוֹשְׁקִים וְנִתְלַהֲבִים לְהִתְדַּבֵּק בְּנִשְׁמַת הַצַּדִּיק וְהוּא מוֹצִיא אוֹתָם מִשָּׁם