קיצור ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ע׳ · אות ד׳

מַה שֶּׁהָעוֹלָם רְחוֹקִים מִן הַצַּדִּיק הַזֶּה וְאֵין הַכּל נִמְשָׁכִים אֵלָיו הוּא עַל יְדֵי כּחַ הַמַּכְרִיחַ. שֶׁהוּא כְּנֶגֶד כּחַ הַמּוֹשֵׁךְ שֶׁל הַצַּדִּיקִים, כִּי יֵשׁ בְּנֵי אָדָם שֶׁעַל יְדֵי דִּבּוּרֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם הֵם מַפְסִיקִים וּמַכְרִיחִים לְהִתְרַחֵק מֵהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, וְעִקַּר הִתְגַּבְּרוּת כּחַ הַמַּכְרִיחַ הוּא עַל יְדֵי גֵּאוּת וְגַסּוּת הָרוּחַ וְכָבוֹד שֶׁמִּתְיָרֵא שֶׁיִּהְיֶה נִפְחָת כְּבוֹדוֹ וְיִתְבַּזֶּה כְּשֶׁיִּתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת, עַל כֵּן כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לֵידַע הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ יַשְׁפִּיל דַּעְתּוֹ בֶּאֱמֶת וְיִזְכּר פְּחִיתוּתוֹ וְשִׁפְלוּתוֹ בֶּאֱמֶת וְכָל מַה שֶּׁעָבַר עָלָיו מֵעוֹדוֹ, וּכְשֶׁיַּרְגִּישׁ שִׁפְלוּתוֹ בֶּאֱמֶת אָז בְּוַדַּאי יִתְגַּלֶּה לוֹ הָאֱמֶת וְיִתְגַּבֵּר כּחַ הַמּוֹשֵׁךְ עַל כּחַ הַמַּכְרִיחַ וְיִהְיֶה נִמְשָׁךְ בִּזְרִיזוּת גָּדוֹל לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת