קיצור ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ע״ט · אות ג׳

אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁאֵינָם קְבוּעִים עֲדַיִן בַּעֲבוֹדַת ה' וְאֵין תְּשׁוּבָתָם שְׁלֵמָה עֲדַיִן, רַק לִפְעָמִים נוֹפְלִים לָהֶם הִרְהוּרֵי תְּשׁוּבָה וּמַתְחִילִים קְצָת בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ וְאַחַר כָּךְ נוֹפְלִים מִזֶּה, וְאַחַר כָּךְ חוֹזְרִים וְנִתְעוֹרְרִים וְכֵן מִשְׁתַּנִּים בְּכָל פַּעַם מֵרַע לְטוֹב וּמִטּוֹב לְרַע, בִּבְחִינַת פַּעַם טָמֵא וּפַעַם טָהוֹר פַּעַם פָּסוּל וּפַעַם כָּשֵׁר וְכוּ' הַתְּשׁוּבָה הַזּאת הוּא בְּחִינַת שֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל, כִּי אֵין לוֹ נַיְחָא, אֲבָל כְּשֶׁעוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה זֶה בְּחִינַת שַׁבָּת שֶׁיֵּשׁ לוֹ נַיְחָא מִכּל וָכל, וְנִדְחֶה הָרָע לְגַמְרֵי וְנַעֲשֶׂה כֻּלּוֹ טוֹב, וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לִרְאוֹת שִׁפְלוּתוֹ בֶּאֱמֶת וַחֲשִׁיבוּת וּגְדֻלַּת יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁמֵּחֲמַת זֶה מוֹסֵר נַפְשׁוֹ וְחִיּוּתוֹ בְּעַד יִשְׂרָאֵל שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַמִּדָּה שֶׁל משֶׁה מָשִׁיחַ כַּנַּ"ל.