ליקוטי עצות · דעת · אות א׳

עִקַּר הַדַּעַת הוּא בַּלֵּב. כִּי גַּם עַכּוּ"ם יֵשׁ לָהֶם דַּעַת, אֲבָל הוּא בְּלֹא לֵב. אַךְ עִקַּר הַדַּעַת כְּשֶׁהוּא בַּלֵּב. וְשָׁם בַּלֵּב מְקוֹם הַיִּרְאָה. הַיְנוּ שֶׁעִקַּר הַדַּעַת שֶׁיֵּדַע אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּלִבּוֹ וְלֹא בְּמֹחוֹ לְבַד, שֶׁיַּמְשִׁיךְ וִיקַשֵּׁר אֶת הַדַּעַת לְתוֹךְ הַלֵּב, עַד שֶׁתִּפֹּל עָלָיו אֵימָה וָפַחַד וְיִרְאָה מִגְּדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁיִּתְעוֹרֵר לְעֹבְדוֹ בֶּאֱמֶת, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְיִרְאַת הָרוֹמְמוּת שֶׁיֵּדַע מִמִּי יִתְיָרֵא. וְזֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי הִתְבּוֹדְדוּת, עַל־יְדֵי שֶׁשּׁוֹפְטִין אֶת עַצְמוֹ בְּעַצְמוֹ. וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לָאוֹר הַגָּנוּז: (לק"א סי' ט"ו אות א' ב' ג')