ליקוטי עצות · דעת · אות ל״ג

כָּל נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל קֹדֶם שֶׁיֵּשׁ לָהּ הִתְגַּלּוּת בַּתּוֹרָה וּבָעֲבוֹדָה, אֲזַי מְנַסִּין וּמְצָרְפִין אֶת הַנֶּפֶשׁ בְּגָלוּת שֶׁל ע' אֻמּוֹת, הַיְנוּ בְּתַאֲווֹתֵיהֶם. כִּי כָּל אֻמָּה וְאֻמָּה מֵע' אֻמּוֹת יֵשׁ לָהּ מִדָּה רָעָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ מַה שֶּׁאֵין בַּחֲבֶרְתָּהּ, וּמֵחֲמַת הַמִּדּוֹת הָאֵלּוּ הֵם מְרֻחָקִים מֵע' פָּנִים שֶׁל תּוֹרָה. וְהַקְּלִפָּה קָדְמָה לַפְּרִי. וּמִי שֶׁרוֹצֶה לֶאֱכֹל הַפְּרִי, צָרִיךְ לְשַׁבֵּר קֹדֶם הַקְּלִפָּה. לָכֵן קֹדֶם הַהִתְגַּלּוּת הַדַּעַת, שֶׁהוּא הִתְגַּלּוּת הַתּוֹרָה, שֶׁהוּא עִקַּר הַדַּעַת וְהַחָכְמָה וְהָאֱמֶת, מֻכְרָח הַנֶּפֶשׁ לָבוֹא בַּגָּלוּת, הַיְנוּ בְּמִדּוֹתֵיהֶם וְתַאֲווֹתֵיהֶם שֶׁל הָאֻמּוֹת, כְּדֵי לְשַׁבְּרָם וְלָבֹא אַחַר כָּךְ לְהִתְגַּלּוּת בַּתּוֹרָה וַעֲבוֹדָה. וְהָעִקָּר הוּא לְשַׁבֵּר תַּאֲוַת נִאוּף, שֶׁהִיא כְּלָלִיּוּת שֶׁל כָּל הַתַּאֲווֹת וְהַמִּדּוֹת רָעוֹת, וְהוּא עִקַּר הַנִּסָּיוֹן וְהַצֵּרוּף. וּכְשֶׁנֶּפֶשׁ הָאָדָם בָּא בַּנִּסָּיוֹן הַזֶּה וּבַגָּלוּת הַזֶּה וּבַצֵּרוּף הַזֶּה שֶׁל הִתְגַּבְּרוּת הַתַּאֲווֹת וְהַמִּדּוֹת, וְהָעִקָּר הִיא תַּאֲוַת נִאוּף כַּנַּ"ל, אֲזַי הוּא צָרִיךְ לְהָרִים קוֹלוֹ וְלִצְעֹק כַּמָּה וְכַמָּה קָלִין, שֶׁהֵם כְּלוּלִין בְּע' קָלִין לְפָחוֹת. כְּמוֹ הַיּוֹלֶדֶת קֹדֶם הַלֵּדָה מַמָּשׁ שֶׁצּוֹעֶקֶת ע' קָלִין. וְעַל־יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לְשַׁבֵּר הַתַּאֲוָה הַזֹּאת עִם כָּל הַתַּאֲווֹת, וְיִזְכֶּה לְהִתְגַּלּוּת גָּדוֹל בַּתּוֹרָה וַעֲבוֹדָה. וּלְפִי תִּקּוּנוֹ כֵּן יִתְגַּלּוּ לוֹ הַע' פָּנִים שֶׁל הַתּוֹרָה: (לק"א סי' ל"ו אות א')