ליקוטי עצות · השגות והתנוצצות אלקות · אות ה׳

הַשָּׂגוֹת אֱלֹקוּת אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג כִּי אִם עַל־יְדֵי צִמְצוּמִים רַבִּים מֵעִילָה לְעָלוּל מִשֵּׂכֶל עֶלְיוֹן לְשֵׂכֶל תַּחְתּוֹן. וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד לְבַקֵּשׁ מְאֹד מְלַמֵּד וְרַבִּי הָגוּן כָּזֶה, שֶׁיִּהְיֶה גָּדוֹל בְּמַעֲלָה כָּל כָּךְ עַד שֶׁיּוּכַל לְהַכְנִיס בְּדַעְתּוֹ הַשָּׂגוֹת אֱלֹקוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית וְהַתִּקְוָה הָאֲמִתִּית. וְכָל מַה שֶּׁהוּא קָטָן בְּיוֹתֵר, הוּא צָרִיךְ רַבִּי גָּדוֹל בְּיוֹתֵר (עַיֵּן צַדִּיק אוֹת ל"ח) שֶׁיֵּדַע אֵיךְ לְהִתְנַהֵג עַמּוֹ לְסַבֵּב לוֹ כַּמָּה הַקְדָּמוֹת נִפְלָאוֹת בְּשֵׂכֶל גָּדוֹל, שֶׁהֵם בְּחִינַת צִמְצוּמִים הַנַּ"ל, שֶׁעַל יָדָם יָבוֹא לְהַשָּׂגַת אֱלֹקוּת: (לק"א סי' ל' אות א' ב')