ליקוטי עצות · חקירות וחכמות חיצוניות · אות י״ב

חַכְמֵי הַטֶּבַע שֶׁרוֹצִים לְהַרְאוֹת עַל פִּי חָכְמָתָם הַמֻּטְעֵית שֶׁהַכֹּל עַל פִּי הַטֶּבַע חַ"ו, הֵם חַיּוֹת רָעוֹת שֶׁדּוֹרְסִים וְטוֹרְפִים רַבִּים מִבְּנֵי עַמֵּנּוּ. כִּי כַּמָּה נְפָשׁוֹת מִיִּשְׂרָאֵל שָׁקְעוּ בָּזֶה רַחֲמָנָא לִצְלָן. וְאֵלּוּ הַנְּפָשׁוֹת הֵם כְּצִפֳּרִים הָאֲחוּזוֹת בַּפָּח. עַל־כֵּן כָּל מִי שֶׁחָס עַל נַפְשׁוֹ, צָרִיךְ לִבְרֹחַ וּלְמַלֵּט נַפְשׁוֹ מֵהֶם, שֶׁלֹּא תִּהְיֶה נַפְשׁוֹ נִטְרֶפֶת וְנִדְרֶסֶת חַ"ו עַל־יְדֵי חַיּוֹת רָעוֹת הַנַ"ל. עַל־כֵּן חָלִילָה לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל בְּאֵלּוּ הַסְּפָרִים הַמְדַבְּרִים מֵחֲקִירוֹת, אֲפִלּוּ הַסְּפָרִים שֶׁחִבְּרוּ גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי אֵין רָעָה גְּדוֹלָה מִזּוֹ: (לק"ת סי' ד' אות ו')