ליקוטי עצות · חקירות וחכמות חיצוניות · אות ד׳

עַל־כֵּן צָרִיךְ כָּל אָדָם לִשְׁמֹר מְאֹד אֶת שִׂכְלוֹ וּמַחֲשַׁבְתּוֹ, שֶׁלֹּא יַכְנִיס בְּתוֹךְ מַחֲשַׁבְתּוֹ שׁוּם מַחֲשָׁבָה חִיצוֹנָה וְלֹא שׁוּם חָכְמָה חִיצוֹנָה, כִּי כָּל הָרָעוֹת וְכָל הַחֲטָאִים וְהַפְּגָמִים בָּאִים מִפְּגַם הַמַּחֲשָׁבָה חַ"ו, עַל־יְדֵי שֶׁמַּנִּיחִין לִכְנֹס בְּהַמַּחֲשָׁבָה חַ"ו, חָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת וּמַחֲשָׁבוֹת חִיצוֹנִיּוֹת. וְעִקַּר הַתְּשׁוּבָה וְהַתִּקּוּן עַל כָּל הָעֲווֹנוֹת, הוּא כְּשֶׁמִּתְגַּבֵּר לְגָרֵשׁ כָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת חִיצוֹנִיּוֹת מִדַּעְתּוֹ וְשִׂכְלוֹ. כִּי הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הוּא הַנְּשָׁמָה שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַכֹּל. וּכְשֶׁמְּקַדֵּשׁ שִׂכְלוֹ, הַיְנוּ נִשְׁמָתוֹ, עַל־יְדֵי זֶה מַגְבִּיהַּ וּמֵשִׁיב הַכֹּל לְשֹׁרְשׁוֹ, וְזֶה עִקַּר הַתְּשׁוּבָה: (שם אות א' ב')