ליקוטי עצות · יראה ועבודה · אות ד׳

מִי שֶׁרוֹצֶה לִטְעֹם טַעַם אוֹר הַגָּנוּז, הַיְנוּ סוֹדוֹת הַתּוֹרָה שֶׁיִּתְגַּלּוּ לֶעָתִיד, צָרִיךְ לְהַעֲלוֹת מִדַּת הַיִּרְאָה לְשָׁרְשָׁהּ. וְזֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי מִשְׁפָּט, שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְבּוֹדְדוּת וְשִׂיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ, שֶׁמְּפָרֵשׁ כָּל לִבּוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְשׁוֹפֵט וְדָן אֶת עַצְמוֹ עַל כָּל עֲסָקָיו, וּבָזֶה יָסִיר מֵעָלָיו כָּל הַפְּחָדִים וְיַעֲלֶה הַיִּרְאָה מִנְּפִילָתָהּ. כִּי כְּשֶׁאֵין הָאָדָם דָּן וְשׁוֹפֵט אֶת עַצְמוֹ, אֲזַי דָּנִין וְשׁוֹפְטִין אוֹתוֹ לְמַעְלָה. וַאֲזַי הַדִּין נִתְלַבֵּשׁ בְּכָל הַדְּבָרִים, וְכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם נַעֲשִׂים שְׁלוּחִים לַמָּקוֹם, לַעֲשׂוֹת בָּזֶה הָאִישׁ מִשְׁפָּט כָּתוּב, הַיְינוּ שֶׁיָּכוֹל לְקַבֵּל עֹנְשׁוֹ וְדִינוֹ עַל־יְדֵי כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם. כְּמוֹ שֶׁרוֹאִין בְּחוּשׁ, שֶׁכְּשֶׁמַּגִּיעַ לְהָאָדָם אֵיזֶה דִּין וְיִסּוּרִין חַ"ו, עַל פִּי רֹב הֵם בָּאִים עַל־יְדֵי סִבָּה קַלָּה עַל־יְדֵי דָּבָר קָטָן, שֶׁלֹּא הָיָה עוֹלֶה עַל הַדַּעַת שֶׁעַל־יְדֵי דָּבָר קָטָן כָּזֶה יִתְגַּלְגֵּל לוֹ חוֹלַאַת וְיִסּוּרִים כָּאֵלֶּה חַ"ו. אַךְ כָּל זֶה מֵחֲמַת שֶׁהַדִּין שֶׁעָלָיו מִלְּמַעְלָה נִתְלַבֵּשׁ בְּזֶה הַדָּבָר, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת בּוֹ הַמִּשְׁפָּט הַמַּגִּיעַ לוֹ. וְכָל זֶה כְּשֶׁאֵין הָאָדָם דָּן וְשׁוֹפֵט אֶת עַצְמוֹ בְּעַצְמוֹ. אֲבָל כְּשֶׁשּׁוֹפֵט אֶת עַצְמוֹ בְּעַצְמוֹ כַּנַּ"ל, אֲזַי נִתְבַּטֵּל הַדִּין שֶׁלְּמַעְלָה, וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְהִתְיָרֵא וְלִפְחֹד מִשּׁוּם דָּבָר, כִּי אֵין דִּינוֹ מְלֻבָּשׁ בָּהֶם. כִּי כְּבָר בִּטֵּל מֵעַצְמוֹ הַדִּינִים עַל־יְדֵי שֶׁדָּן אֶת עַצְמוֹ בְּעַצְמוֹ, וְאֵין הַיִּרְאָה מִתְלַבֶּשֶׁת בְּשׁוּם דָּבָר לְעוֹרֵר אֶת הָאָדָם כִּי הוּא בְּעַצְמוֹ נִתְעוֹרֵר. וּבָזֶה מַעֲלֶה אֶת הַיִּרְאָה לְשָׁרְשָׁהּ, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ רַק יִרְאַת ה' וְלֹא יִרְאָה אַחֶרֶת. וְעַל־יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לָאוֹר הַגָּנוּז כַּנַּ"ל: (לק"א סי' ט"ו אות א' ב')