ליקוטי עצות · כבוד וגדולה ומנהיגות · אות ט״ו

עַל־יְדֵי תַּאֲוַת אֲכִילָה נִפְגָּם הַכָּבוֹד, וַאֲזַי הוּא בְּחִינַת הַסְתָּרַת פָּנִים וְהַדִּינִים מִתְגַּבְּרִים חַ"ו. וַאֲזַי נוֹפֵל הַכָּבוֹד לְהָעַזֵּי פָּנִים, שֶׁהָעַזֵּי פָּנִים שֶׁבַּדּוֹר נוֹטְלִין כָּל הַכָּבוֹד, וְכָל הַמַּנְהִיגוּת וְהַמְּלוּכָה וְהַמֶּמְשָׁלָה וְהַכָּבוֹד הוּא אֵצֶל הָעַכּוּ"ם וְהָרְשָׁעִים וְהָעַזֵּי פָּנִים. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל צְרִיכִין לִפְעֹל אֵיזֶה תַּקִּיפוּת לְצֹרֶךְ קִיּוּם דָּתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, צְרִיכִין לְקַבֵּל הַכֹּחַ מֵהֶם. אֲבָל כְּשֶׁמְּשַׁבְּרִין תַּאֲוַת אֲכִילָה, אֲזַי מַעֲלִין הַכָּבוֹד דִּקְדֻשָּׁה וְאָז אֵין שׁוּם שְׂרָרָה וְהִתְמַנּוּת וְכָבוֹד לְהָעַזֵּי פָּנִים, וְאָז הוּא בְּחִינַת נְשִׂיאוּת פָּנִים שֶׁהוּא בִּטּוּל הַדִּינִים: (שם אות ג' ד')