ליקוטי עצות · ממון ופרנסה · אות י״א

כָּל הַנְּפִילוֹת שֶׁאָדָם נוֹפֵל מִמַּדְרֵגָתוֹ חַ"ו הֵם עַל־יְדֵי תַּאֲוַת מָמוֹן, כִּי זֶה עִקַּר הַנְּפִילָה שֶׁנּוֹפֵל לִשְׁמָד וַעֲבוֹדָה זָרָה. עַל־כֵּן כְּשֶׁחוֹלְקִין עַל צַדִּיק הָאֱמֶת, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹצֶה לְגָרֵשׁ אוֹיְבָיו שֶׁל הַצַּדִּיק, הוּא מַפִּיל אֶת הָאוֹיֵב לְתַאֲוַת מָמוֹן, כִּי אֵין נְפִילָה גְּדוֹלָה מִזּוֹ. וְהַכְּלָל כְּשֶׁיֵּשׁ מַחְלֹקֶת, כָּל מִי שֶׁהוּא שׁוֹמֵר הַבְּרִית יוֹתֵר מֵחֲבֵרוֹ, וְכָל הַמְקֹרָבִים לְצַדִּיק זֶה שֶׁהוּא שׁוֹמֵר אֶת הַבְּרִית בְּיוֹתֵר, יְכוֹלִים לְהַפִּיל אֶת חַבְרֵיהֶם מִמַּדְרֵגָתָם. וְהַנְּפִילָה הִיא שֶׁנּוֹפְלִים לְתַאֲוַת מָמוֹן. עַל־כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לִזָּהֵר בְּיוֹתֵר כְּשֶׁיֵּשׁ מַחֲלוֹקֶת עָלָיו, שֶׁלֹּא יִפֹּל לְתַאֲוַת מָמוֹן חַ"ו: (שם אות ג')