ליקוטי עצות · ממון ופרנסה · אות י״ט

עַל־יְדֵי מַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה עַל־יְדֵי זֶה מְחַדְּשִׁין נִשְׁמָתוֹ, דְּהַיְנוּ מֹחוֹ וְשִׂכְלוֹ, בְּתוֹךְ הָאֱמוּנָה, וְזוֹכֶה לְקַבֵּל בְּכָל פַּעַם שֵׂכֶל חָדָשׁ וּנְשָׁמָה חֲדָשָׁה מֵאוֹר הַפָּנִים. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ בַּר אוֹרְיָן וְאֵינוֹ מְקַבֵּל בְּעַצְמוֹ מֹחִין חֲדָשִׁים עַל־יְדֵי הַמַּשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה, מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק בַּתּוֹרָה, שֶׁהִיא עִקַּר הַמֹּחַ וְהַשֵּׂכֶל, אַף עַל פִּי כֵן גַּם הוּא עוֹשֶׂה תִּקּוּן גָּדוֹל עַל־יְדֵי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה מַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה. כִּי עַל־יְדֵי זֶה שֶׁהוּא נוֹשֵׂא וְנוֹתֵן בֶּאֱמוּנָה, עַל־יְדֵי זֶה עוֹשֶׂה טוֹבָה לַחֲבֵרוֹ שֶׁהוּא מִשֹרְשׁוֹ, שֶׁמֹּחִין שֶׁל חֲבֵרוֹ מִתְחַדְּשִׁין בְּתוֹךְ הַמַּשָּׂא וּמַתָּן שֶׁלּוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמוּנָה, וְיִהְיֶה לוֹ מֹחִין חֲדָשִׁים לִלְמֹד, וְלִדְבֵקוּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ: (לק"א סי' ל"ה אות ו' ט')