ליקוטי עצות · ממון ופרנסה · אות כ״ז

צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לָאָדָם הִסְתַּפְּקוּת, לְהִסְתַּפֵּק רַק בְּמַה שֶׁצָּרִיךְ לוֹ בְּהֶכְרֵחַ מִזֶּה הָעוֹלָם, וְלֹא לִנְהֹג אֶת בֵּיתוֹ בִּגְדוֹלוֹת דַּוְקָא, כַּנָּהוּג עַכְשָׁו בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים בְּהַרְבֵּה אֲנָשִׁים. כִּי אֵלּוּ שֶׁאֵין לָהֶם מִדַּת הַהִסְתַּפְּקוּת, עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר "וּבֶטֶן רְשָׁעִים תֶּחְסָר", כִּי לְעוֹלָם חָסֵר לָהֶם הַרְבֵּה. עַל־כֵּן צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ הִסְתַּפְּקוּת לְהִסְתַּפֵּק בְּמַה שֶׁחֲנָנוֹ ה'. וַאֲפִלּוּ מִזֶּה הַהִסְתַּפְּקוּת גּוּפֵיהּ צָרִיךְ לְהַפְרִישׁ מִמֶּנּוּ לִצְדָקָה, וְעַל־יְדֵי זֶה נַעֲשָׂה יִחוּד גָּדוֹל לְמַעְלָה וְנִמְשָׁכִין כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת טוֹבוֹת: (לק"א סי' נ"ד אות ב')