ליקוטי עצות · אמת ואמונה · אות ע״ד
מֵחֲמַת שֶׁאֵין הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, עַל־יְדֵי זֶה רַבִּים נִכְשָׁלִים בְּטָעֻיּוֹת וְעוֹשִׂים אֶת הַסִּבּוֹת אֶמְצָעִיִּים בֵּינָם לְבֵין הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. הַיְנוּ שֶׁמַּאֲמִינִים בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲבָל מַאֲמִינִים גַּם כֵּן בְּאֶמְצָעִי, וְאוֹמְרִים שֶׁצָּרִיךְ לְסִבּוֹת. הַיְנוּ שֶׁמַּאֲמִינִים לְמָשָׁל בְּהַסִּבָּה שֶׁל הַפַּרְנָסָה שֶׁהוּא הַמַּשָּׂא וּמַתָּן, וְאוֹמְרִים הַסִּבָּה שֶׁל הַמַּשָּׂא וּמַתָּן עִקָּר, כְּאִלּוּ חַ"ו בְּלֹא הַסִּבָּה שֶׁל הַמַּשָּׂא וּמַתָּן אֵין יְכֹלֶת בְּיַד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִתֵּן לָהֶם פַּרְנָסָה. וּבְהַסִבָּה שֶׁל הָרְפוּאָה שֶׁהִיא סַמִּים, עוֹשִׂים מֵהֶם עִקָּר, כְּאִלּוּ חַ"ו בְּלִי הַסַּמִּים אֵין יְכֹלֶת בְּיַד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְרַפֵּא. וְאֵין הַדָּבָר כֵּן, כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא סִבַּת כָּל הַסִּבּוֹת וְעִלַּת כָּל הָעִלּוֹת, וְאֵין צָרִיךְ לְשׁוּם סִבָּה. וְעִסְקֵנוּ בְּאֵלּוּ הַסִּבּוֹת, צָרִיךְ לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד וְלֹא לַעֲשׂוֹת מֵהַסִּבּוֹת עִקָּר: (שם אות ו')