ליקוטי עצות · אמת ואמונה · אות נ״ז

מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנָה, חַיָּיו חַיִּים. אֲבָל בְּלֹא אֱמוּנָה חַ"ו, אֵין לוֹ חַיִּים כְּלָל. כִּי אֵין אָדָם שֶׁלֹּא יַּעַבְרוּ עָלָיו תְּלָאוֹת רַבּוֹת וְהַרְפַּתְקָאוֹת וְצָרוֹת, כִּי אָדָם לֶעָמָל יֻלָּד. וּכְשֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנָה, אֲזַי אֲפִלּוּ כְּשֶׁבָּאִים עָלָיו יִסּוּרִים וְצָרוֹת חַ"ו, יוּכַל לְנַחֵם אֶת עַצְמוֹ וּלְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְרַחֵם עָלָיו וְיֵיטִיב אַחֲרִיתוֹ, וְהַיִּסּוּרִים הֵם לוֹ לְטוֹבָה וּלְכַפָּרָה, כִּי כָּל מַה שֶּׁעוֹשֶׂה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּוַדַּאי לְטוֹבָה גְּדוֹלָה. אֲבָל מְחַקֵּר שֶׁאֵין לוֹ אֱמוּנָה, כְּשֶׁבָּא עָלָיו אֵיזֶה צָרָה, אֵין לוֹ לְמִי לִפְנוֹת וְאֵין לוֹ בְּמַה לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ וּלְנַחֵם אֶת עַצְמוֹ, עַל־כֵּן אֵין לוֹ שׁוּם חַיִּים כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁהוֹלֵךְ בְּלִי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְלִי הַשְׁגָּחָה רַחֲמָנָא לִצְלָן. אֲבָל עַל־יְדֵי אֱמוּנָה חַיָּיו טוֹבִים תָּמִיד כַּנַּ"ל: (שם)