ליקוטי עצות · מחשבות והרהורים · קטע ו׳

כְּשֶׁנִּזְהָר מִמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת וְחוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת טוֹבוֹת בְּלִבּוֹ, אֵיךְ לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בָּזֶה נַעֲשָׂה לִבּוֹ בִּבְחִינַת צוּר לְבָבִי וּבִבְחִינַת וְלִבִּי חָלַל בְקִרְבִּי, וְזוֹכֶה לַעֲשׂוֹת פְּעֻלּוֹת וּמִדּוֹת טוֹבוֹת וּלְקַבֵּל עָלָיו עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם שְׁלֵמָה, וְזוֹכֶה לִתְפִלָּה וְלִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה. וְנַעֲשָׂה עַל־יְדֵי זֶה יִחוּדָא עִלָּאָה וְיִחוּדָא תַּתָּאָה וְזוֹכֶה לְהִתְגַּלּוּת אוֹרַיְתָא דְעַתִּיקָא סְתִימָאָה. וְנִתְבַּטֵּל מַלְכוּת הָרְשָׁעָה וְנִתְעַלֶּה וְנִתְגַּדֵּל מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, וְעַל־יְדֵי זֶה נִמְשָׁךְ לְיִשְׂרָאֵל חִיּוּת גָּדוֹל וְשֶׁפַע וַעֲשִׁירוּת גָּדוֹל וּבְרָכָה עַד בְּלִי דַּי: (שם אות א' ב' ד' ו' ז')