ליקוטי עצות · מחלוקת ומריבה · קטע י׳

כְּשֶׁחוֹלְקִים עַל צַדִּיקֵי אֱמֶת וְאַנְשֵׁיהֶם, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹצֶה לְגָרֵשׁ אוֹיְבֵיהֶם מִפְּנֵיהֶם, הוּא מַפִּיל אֶת אוֹיְבֵיהֶם לְתַאֲוַת מָמוֹן שֶׁהוּא שְׁמָד, עֲבוֹדָה זָרָה, אַנְפִּין חֲשׁוּכִין, עַצְבוּת וּמָרָה שְׁחֹרָה, מִיתָה. כִּי אֵין נְפִילָה גְּדוֹלָה מִזּוֹ. כִּי תַּאֲוַת הַמָּמוֹן מְמָרֶרֶת יְמֵי חַיֵּיהֶם וּמְכַלָּה אוֹתָם. וְהַכְּלָל, כְּשֶׁיֵּשׁ מַחְלֹקֶת כָּל מִי שֶׁהוּא שׁוֹמֵר הַבְּרִית יוֹתֵר מֵחֲבֵרוֹ, הוּא יָכוֹל לְהַפִּיל אֶת חֲבֵרוֹ מִמַּדְרֵגָתוֹ, וְהַנְּפִילָה הוּא שֶׁנּוֹפֵל לְתַאֲוַת מָמוֹן כַּנַּ"ל. עַל כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לִזָּהֵר בְּיוֹתֵר כְּשֶׁיֵּשׁ עָלָיו מַחְלֹקֶת שֶׁלֹּא יִפֹּל לְתַאֲוַת מָמוֹן: (לק"א סי' כ"ג אות ג' ה' בסוף)