ליקוטי עצות · מועדי ה' · שבת · אות ב׳

עַל־יְדֵי שְׁמִירַת שַׁבָּת זוֹכִין לֶאֱמוּנָה. וְכָל הַצְּדָקָה שֶׁעוֹשִׂין, אֵין לָהּ שְׁלֵמוּת אוֹר כִּי אִם עַל־יְדֵי שַׁבָּת שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה. וְכָל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת הַנִּמְשָׁכִין עַל־יְדֵי הַצְּדָקָה, אֵין לָהֶם שְׁלֵמוּת כִּי אִם בְּשַׁבָּת, שֶׁהִיא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁהִיא מְקוֹר הַבְּרָכוֹת, וְהִיא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם חֲסֵרִים וְאֵין לָהֶם שְׁלֵמוּת כִּי אִם בְּשַׁבָּת קֹדֶשׁ שֶׁהִיא בְּחִינַת אֱמוּנָה. וְכֵן הַדַּעַת וְהַתּוֹרָה, כָּל שְׁלֵמוּתָם הוּא רַק עַל־יְדֵי שַׁבָּת וֶאֱמוּנָה: (לק"א סי' ל"א אות ב')