ליקוטי עצות · מועדי ה' · ראש השנה · אות י׳
בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה צְרִיכִין לְהַכְרִיחַ אֶת עַצְמוֹ לְהִתְפַּלֵּל בְּכֹחַ גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, וּלְקַשֵּׁר תְּפִלָּתוֹ לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא בַּעַל כֹּחַ גָּדוֹל שֶׁיָּכוֹל לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין, כְּמוֹ שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְפַּלֵּל בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה. וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְהוֹצִיא מֵהַסִּטְרָא אַחֲרָא כָּל הַחִיּוּת שֶׁבָּלְעָה מִקְּדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, כָּל הַתְּפִלּוֹת וְהָרַחֲמָנוּת וְהַדַּעַת שֶׁבָּלְעָה, הַכֹּל מֻכְרָח הַסִּטְרָא אַחְרָא לְהָקִיא וּלְהוֹצִיא מִקִּרְבָּהּ עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה שֶׁל הַבַּעַל כֹּחַ הַנַּ"ל. וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין שֶׁיִּתְרַבֶּה כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי גֵּרִים שֶׁמִּתְגַיְּרִין. וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לִנְבוּאָה וְלֶאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וְנִתְבַּטְּלִין אֱמוּנוֹת כוֹזְבִיּוֹת, וְזוֹכִין לְחִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁלֶּעָתִיד, שֶׁהוּא בְּחִינַת בִּטּוּל הַטֶּבַע, שֶׁיִּתְנַהֵג הָעוֹלָם בִּבְחִינַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי הַשְׁגָּחָה וְנִפְלָאוֹת לְבַד. וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לְקַבֵּל הַשִּׁיר וְהַנִּגּוּן שֶׁיִּתְעַר לֶעָתִיד, שֶׁהוּא עִקַּר תַּעֲנוּג עוֹלָם הַבָּא: (לק"א סי' ח' אות י"א)