ליקוטי עצות · נגינה · קטע ה׳

עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית זוֹכֶה שֶׁיִּזְדַּכֵּךְ קוֹל רִנָּתוֹ, וַאֲזַי עַל־יְדֵי שְׁמִיעַת קוֹל רִנָּתוֹ וְנִגּוּנוֹ לְבַד, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רוֹאֶה מִי שֶׁמֵּצֵר לָנוּ, אֵיזֶה עַכּוּ"ם מֵהַשִּׁבְעִים לָשׁוֹן מֵצֵר לָנוּ, וּמוֹשִׁיע מֵהַצָּרָה. עַל־כֵּן כְּשֶׁיֵּשׁ חַ"ו אֵיזֶה גְּזֵרָה וְצָרָה לְיִשְׂרָאֵל מֵאֵיזֶה עַכּוּ"ם, אֲזַי טוֹב לְנַגֵּן הַנִּגּוּן שֶׁל אוֹתָהּ הָעַכּוּ"ם שֶׁמֵּצֵר לָהֶם חַ"ו, כִּי עַל־יְדֵי רִנָּה וְנִגּוּן לְשֵׁם שָׁמַיִם יְכוֹלִין לְעוֹרֵר רַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ, שֶׁיִּרְאֶה בְּצָרוֹתֵינוּ שֶׁיֵּשׁ לָנוּ מֵאוֹתָהּ הָעַכּוּ"ם וְיוֹשִׁיעֵנוּ מֵהֶם: (לק"א סי' כ"ז אות ג' ד' ה' ו')