ליקוטי עצות · אכילה · אות ח׳

יֵשׁ בְּנֵי אָדָם שֶׁיְּשֵׁנִים אֶת יְמֵיהֶם, וְיֵשׁ שֶׁנָּפְלוּ לִבְחִינַת שֵׁנָה עַל־יְדֵי תַּאֲווֹת וּמַעֲשִׂים רָעִים. וְיֵשׁ שֶׁהֵם אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים וְיָפִים, רַק שֶׁנְּפִילָתָם עַל־יְדֵי אֲכִילָה. כִּי לִפְעָמִים כְּשֶׁאוֹכֵל הָאָדָם מַאֲכָל שֶׁלֹּא נִתְבָּרֵר עֲדַיִן לְמַאֲכַל אָדָם, עַל־יְדֵי זֶה נוֹפֵל מֹחוֹ לִבְחִינַת שֵׁנָה. כִּי כְּשֶׁאוֹכֵל בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה, אֲזַי מֵאִיר פָּנָיו, הַיְנוּ שִׂכְלוֹ עַל־יְדֵי אֲכִילָתוֹ. אֲבָל כְּשֶׁאֵין אֲכִילָתוֹ בִּקְדֻשָּׁה, אֲזַי הַמַּאֲכָל מֵבִיא רֹעַ אֶל הַלֵּב, וְעַל־יְדֵי זֶה אוֹבֵד פָּנָיו וְשִׂכְלוֹ וְנוֹפֵל לִבְחִינַת שֵׁנָה. וַאֲפִלּוּ שֶׁנִּדְמֶה לְהָעוֹלָם שֶׁהוּא עוֹבֵד הַשֵּׁם וְעוֹסֵק בְּתוֹרָה וּבִתְפִלָּה, אַף עַל פִּי כֵן הוּא בִּבְחִינַת שֵׁנָה, כִּי כָּל עֲבוֹדָתוֹ נִשְׁאָר לְמַטָּה וְאֵין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נַחַת מִמֶּנָּה. וְצָרִיךְ לְעוֹרְרוֹ מִשֵּׁינָתוֹ. וְאִי אֶפְשָׁר לְעוֹרְרוֹ, כִּי אִם כְּשֶׁמִּתְעוֹרֵר תְּחִלָּה קְצָת מֵעַצְמוֹ. וְהִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה שֶׁלֹּא יְבַלֶּה יָמָיו בְּשֵׁנָה חַ"ו, זוֹכִין עַל־יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת. אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לָבוֹא לְצַדִּיק כָּזֶה שֶׁיּוּכַל לְעוֹרְרוֹ מִשֵּׁינָתוֹ, שֶׁלֹּא יִישַׁן אֶת יָמָיו חַ"ו: (לק"א סי' ס' אות ו')